זכויות יוצרים

  זכויות יוצרים היא ההגנה שניתנת ליוצר, מפני שימוש בלתי מורשה ביצירתו, שהיא קניין רוחני שלו. ההגנה הניתנת לזכויות
  יוצרים באה להגן על דרכי ביטוי, ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים.

  חקיקה בישראל בתחום זכויות יוצרים
  החוק המטפל בנושא – חוק זכויות יוצרים, 1911 – החוק קובע רשימה של סוגי יצירות שעשויות להיות מוגנות בזכויות יוצרים [סעיף 35 לחוק].
  הסעיף הזה הוא סעיף הגדרות.
  סעיף 1 מדבר על יצירה ספרותית דרמטית מוזיקלית ואומנותית [ואשר המונחים הללו מוגדרים בסעיף 35]. הרשימה הזו היא סגורה, אך תוכנן של
  הקטגוריות הללו אינו סגור וכולל שורה ארוכה של הגדרות.
  לצד החוק העיקרי, ישנה פקודת זכויות יוצרים. שני החוקים תוקנו עם השנים ועדיין חלים כיום. המצב הוא אבסורדי כי למרות התיקונים עדיין יש
  סעיפים בשני החוקים הסותרים זה את זה, ובכלל כל הסעיפים מבולגנים ולא מסודרים.
  חוק זכויות יוצרים, במקורו נועד לטפל ביצירות הקלאסיות: ספר, מנגינה, שיר, ציור. בית המשפט כיום לא מעסיק עצמו בשאלה
  "מה הערך הספרותי...".
  מבחינת בית המשפט, ספר הוא יצירה המובאת לדפוס. אין זה מעניינו אם זה עיתון, ספר טלפונים וכו', כל עוד הם עונים להגדרה, הם יכולים להיות
  יצירה ספרותית, ואין דרישה לערך אמנותי. למרות זאת יש שני חריגים לדבר זה:
      1. מלאכת אומנות – הכוונה לעבודות יד, שלגביהן יש דרישה לערך אמנותי.
      2. יצירה אדריכלית – מעין תת קטגוריה של יצירה אמנותית. ישנה דרישה לערך אמנותי.

  יצירה שיש לה גילום מוחשי, יכול להיות שיש לה כמה הגנות – למשל יצירה ארכיטקטונית: התוכניות של המבנה יכולות להיות יצירה ספרותית
  [לעיני בה"מ] והמבנה יכול להיות יצירה אדריכלית הפסיקה הכירה במהלך השנים בעוד כל מיני מוצרים כמוגנים בזכויות יוצרים:
  סיסמת פרסומת קצרה, מדריכים מסווגים, מעגלים חשמליים. גם תוכנת מחשב מוכרת בפסיקה כמוגנת בזכויות יוצרים.

  הגנה על זכויות יוצרים
  כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה בספר, בעיתון או באינטרנט, ואפילו אם נכתבה בכתב יד במחברת, מוגנת על-ידי חוק זכויות יוצרים, ובתור
  שכזו אין להעתיקה ללא רשותו של בעל זכויות היוצרים. ההגנה היא על הטקסט השלם, וגם על קטעים ממנו, בכל צורה שבה הוא מופיע, בכתב או 
  בדפוס. הגנה דומה ניתנת גם ליצירות גרפיות: צילומים, איורים וכו' ויצירות מקוריות אחרות. הציון "כל הזכויות שמורות" על-גבי יצירה אינו חיוני כדי
  להקנות זכויות יוצרים לבעל היצירה, הזכויות שמורות גם ללא ציון זה.
  בפסק דין שניתן ב-1 בספטמבר 2003 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (אסף יעקב נ' איתן ענבר) ניתנה המחשה להיקף ההגנה המוענקת לזכויות
  יוצרים. במקרה זה תבע מרצה באוניברסיטה תלמיד שהוציא לאור ספר, בטענה שהספר מתבסס על הרצאותיו ועל-כן פוגע בזכויות היוצרים שלו.
  השופט קיבל את הוכחותיו של התובע בקובעו "הדמיון הקיים בין ההרצאות ובין הספר הוא כזה שאין זה סביר להניח, אלא שהנתבע העתיק מחומר
  ההרצאות", ופסק שורה של סעדים לתובע, ובהם איסור מוחלט על הפצת הספר ופיצוי כספי גבוה.
  בפסק דין שניתן ב-10 במרץ 2004 בבית המשפט המחוזי בירושלים (אימאג' בנק נ' רעות אלקטרוניקה ורכיבים) נקבע פיצוי בגובה 220,000 ש"ח
  בגין הפרה של זכויות יוצרים בצורת שימוש בתצלומים בלא רשות בעליהם.
  להגנה על זכויות יוצרים במדיה דיגיטלית (שקל מאוד להעתיקה ולהפיצה) משמשים כלים של ניהול זכויות דיגיטלי.


* המידע נלקח מתוך אנציקלופדית ויקיפדיה.